מהם פרעושים

מהם פרעושים רקע כללי:

הפרעושים הם חרקים זעירים מוצצי דם, הגורמים למטרדי עקיצות ועלולים להעביר מחלות לאדם ולבעלי חיים. נוכחותם קשורה בנוכחות בע"ח, המשמשים להם כפונדקאים, בעיקר כלבים, חתולים וחולדות. 

בעולם קיימים למעלה מ – 2000 מינים שונים של פרעושים. רבים מהם אינם ייחודיים למין אחד של פונדקאי, חלקם מגלים העדפה למין זה או אחר. מעבר הפרעושים בין פונדקאים כדי לעקוץ ולמצוץ דם היא שמאפשרת העברת מחלות.
רקע ביולוגי:
הכרת מחזור החיים של הפרעוש הכרחית לצורך הדברתו. הפרעוש הוא חרק המתפתח בגלגול מלא. רק הפרעושים הבוגרים הנם טפילים מוצצי דם החיים על הפונדקאי. שלבי הביצה הזחל והגולם חיים ומתפתחים בקרקע או בבתים בין סיבי השטיחים וכד'.
לכן יש לבצע בו זמנית, גם פעולות להדברת הפרעושים ע"ג הפונדקאים וגם פעולות מניעה והדברה במקומות ההתפתחות של הדרגות הצעירות.
משך ההתפתחות של הפרעוש אינו קבוע ותלוי בתזונה ובתנאי הסביבה, בעקר טמפרטורה ולחות. בקיץ בתנאים אופטימלים ההתפתחות מהביצה ועד הגחת הבוגר נעה בין 18 ל- 32 יום, ואילו בחורף היא יכולה להמשך חודשים רבים.
נקבת הפרעוש מסוגלת להטיל מאות ביצים במשך חייה, בהתאם לאפשרותה לעקוץ ולמצוץ דם. ההטלה מתבצעת בין שערות הפרוה של הפונדקאי, 3-18 ביצים בכל תטולה.
מחזור חיים:
 
הביצים:
הביצים אינן דביקות, הן נושרות לקרקע, בד"כ במקום בו רובץ הפונדקאי. הביצים קטנות ובהירות וקשה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת.
הזחלים:
הזחלים לבנים וזעירים, חסרי גפיים בעלי תנועה מוגבלת. הם בורחים מהאור, ומעדיפים תנאי חשכה. בחוץ הם מתפתחים בשכבת הקרקע עליונה, ובבתים בבסיסי סיבי השטיחים או הריפוד, במקומות המרבץ של חיות המחמד.
להתפתחות הזחלים דרושה לחות מינימאלית והם ניזונים מחומר אורגני שנמצא בקרקע ומהפרשות הפרעושים הבוגרים המכילות דם קרוש.
תכונות אלה של הדרגות הצעירות של הפרעושים וכן העובדה שגופם מכוסה זיפים ארוכים בהם נאחז בד"כ אבק שיוצר הסוואה, גורמות לכך שקשה מאוד לאתר אותם אפילו בחיפוש מדוקדק לבדיקת נגיעות.
הזחל בסוף הדרגה השלישית (שבועיים פחות או יותר מרגע הבקיעה) טווה פקעת דקה ומתגלם. בתנאי קור ויובש או כאשר לא מצויים בסביבה פונדקאים, מסוגל הבוגר, עדיין רדום בתוך הפקעת, לעבור את העונה הקשה עד השתפרות התנאים או הופעת פונדקאי.
גיחה סינכרונית של בוגרים רבים בתגובה לגירוי הנגרם מהופעה של פונדקאי מתאים, נצפית לעתים קרובות כאשר נכנסים לחצר או לבית שהיו בו בעבר בעלי חיים ואשר היו ריקים מיושביהם במשך תקופה ארוכה.
יכולת זו מקנה לפרעושים שרידות גבוהה ומקשה מאד על הדברתם.
הגלמים:
הזחלים מתגלמים לאחר הדרגה השלישית של הזחל, תהליך ההתגלמות נערך יומיים. זמן התפתחות הגולם בתוך הפקעת הוא שבוע, שבסופו מגיח הבוגר מתוכו.
כאשר הגולם מזהה שאין מקור מזון (דם) בסביבתו הוא יכול להישאר במצבו עד להתקרבות פונדקאי לאזורו.
הבוגרים:

-הפרעושים הבוגרים בעלי גפיים אחוריות ארוכות מאוד, המקנות להם כושר ניתור מצוין.
-צבעם אדום שחור, אורכם 1-3 מ"מ, פחוסים בצדדיהם, וחסרי כנפיים.
-גופם נראה כחטיבה אחת כאשר בטנם גדולה ביחס לראש חזה.
-גפי הפה שלהם בנויים כחדק, מותאמים לדקירת עור הפונדקאי ולשאיבת הדם.

גם הזכר וגם הנקבה ניזונים באופן בלעדי על דם של פונדקאים בעלי טמפרטורת גוף קבועה, עופות ויונקים. תוך כדי מציצת הדם הפרעוש מפריש לתוך גוף הפונדקאי רוק המכיל חומרים נוגדי קרישה. רוק זה עלול להכיל בחלק מהמינים גורמי מחלה.

הפרעושים אינם מוגבלים לפונדקאי אחד אלא יכולים לעבור בקלות מפונדקאי אחד לאחר ולבלות זמן רב בסביבה. הפרעושים רגישים מאוד לטמפרטורת גופו של הפונדקאי. הם עוזבים פונדקאים מתים שהתקררו וכן פונדקאים חיים שחום גופם עלה. תופעה זו הנה בעלת חשיבות אפידמיולוגית בהעברת מחלות.
פרעוש מסוגל לצום מספר חדשים כאשר לא מזדמן לו פונדקאי. הפרשות הפרעוש המכילות דם קרוש לא מעוכל, נראות כגרגרים שחורים קטנטנים בין שערות הפונדקאי. קשה לראות את הפרעושים עצמם על החיה שכן הם חמקנים מאד, ועל נוכחותם מעידים קרישי הדם הזעירים. רבים נוטים לטעות ולחשוב שקרישי דם אלה הם ביצי הפרעוש.

הפרעושים בישראל

בישראל ידועים כ – 40 מיני פרעושים, החשובים שבהם:
פרעוש החתול (Ctenocephalides felis) – השכיח מבין הפרעושים הנטפלים לאדם ולחיות משק החי. 
בטבע הוא טפיל על חולדות, חתולי בר, תנים, נמיות, צבועים, וארנבות.
זהו מין הפרעוש הנפוץ ביותר על גבי כלבים וחתולים, בבתים ובחצרות. רוב מטרדי עקיצות הפרעושים נגרמים ע"י מין זה.
בתנאים מסוימים עלול פרעוש החתול להעביר את החיידק הגורם לטיפוס מוריני. בליעת הפרעושים הבוגרים ע"י בעלי חיים ואף ילדים עלולה לגרום להדבקה בתולעי סרט.
פרעוש הדבר (Xenopsylla cheopis)- למרות שאינו המין האחראי לרוב המטרדים הנגרמים מעקיצות הפרעושים, חשיבותו רבה, בהיותו וקטור למחלת הדבר ולטיפוס מוריני.
תפוצתו כלל עולמית וחופפת את תפוצת הפונדקאי העיקרי שלו – החולדה הנורווגית.
אוכלוסיות פרעוש הדבר מגיעות לשיא בחדשי הקיץ. באוקטובר חלה ירידה ניכרת בשכיחותו ובחורף הוא נעשה נדיר למדי. פרעוש הדבר שכיח בארץ על חולדות אך נדיר על מכרסמי בר.
פרעוש האדם (Pullex irritans) – היה נפוץ במשכנות האדם בעבר, כיום הוא די נדיר בסביבתו המיידית של האדם עקב הבנייה המודרנית ותנאי ההיגיינה.
בטבע נפוץ פרעוש זה על יונקים גדולים שוכני מערות כמו דרבנים, גיריות, תנים, שועלים ונמיות.
פרעוש האדם עלול להופיע באזורים בהם מתקרבות חיות בר לסביבת האדם, כגון משקים כפריים חוות וכד'.

הפרעושים כמזיקים

עקיצה – עקיצות הפרעושים עלולות לגרד ימים אחדים ולגרום בעיקר בכלבים דלקת עור אלרגית המתבטאת בגרדת קשה, התקרחות והתעבות העור.
חוסר דם (אנמיה) בבע"ח – עלולה להתפתח בעקבות נגיעות מסיבית של פרעושים, שבמקרים קיצוניים בעיקר אצל גורים או בע"ח מבוגרים או חולים עלולה להסתיים במוות.
העברת טפילים – תולעת הסרט (שרשור) Caninum Dipylidium החיה במעי כלבים וחתולים ולעתים נדירות גם במעי האדם, מועברת ע"י בליעת פרעוש נגוע. הפרעושים הם פונדקאי ביניים הכרחי (וקטור אובליגטורי) לתולעת והם הכרחיים להעברתה. זחל הפרעוש נדבק ע"י בליעת ביצי התולעת המצויות בצואת החיה הנגועה.
העברת מחלות זיהומיות: העובדה שפרעוש עוקץ ומוצץ את דמם של מספר פונדקאים מאותו מין או ממינים שונים במשך ימי חייו, הופכת אותו לגורם חשוב בהעברת מחלות זיהומיות.
עם הדם נמצצים גם גורמי מחלה כחיידקים, נגיפים וטפילי דם ובעקיצה הבאה הם מועברים לפונדקאי הבא.

המחלות העיקריות המופצות על ידי פרעושים

דבר – מחלת הדבר, הנגרמת ע"י החיידק Yersinia pestis, היא במקורה מחלה של חולדות המועברת ע"י עקיצת פרעושים, בעיקר פרעוש הדבר, מחולדה לחולדה ומחולדה לאדם.
בתולדות האנושות ידועות מגיפות דבר, אשר גרמו למוות של מליוני בני אדם. כיום, עם התפתחות הרפואה ואמצעי ההדברה, המחלה אינה נפוצה.
טיפוס הבהרות (מוריני) – מחלה הנגרמת ע"י הריקציה (Rickettsia typhi (R. mooseri.
מחלה זו מועברת מחולדה לחולדה ולעתים מחולדה לאדם ע"י פרעושים.
גורם המחלה לא מועבר לאדם ע"י העקיצה עצמה אלא מופרש עם צואת הפרעוש, והאדם, המשפשף את מקום העקיצה, מחדיר את הצואה הנגועה לפצעים זעירים בעורו. גם מעיכת פרעוש נגוע על העור עשויה לגרום להדבקה במחלה.
המחלה לא קטלנית בד"כ, אך נמשכת חודשים רבים כשהיא מלווה בחום שעולה ויורד לסירוגין.
כיום נרשמים בארץ מספר מקרים בשנה.
הנחיות לציבור הרחב
מאורח החיים של הפרעוש ברור כי הדברת פרעושים יעילה חייבת להתבצע תוך טיפול משולב בבעלי החיים (הפונדקאים) ובסביבה, הפונדקאים הנפוצים במעונותינו (חולדות, כלבים וחתולים) מסתובבים במקומות שונים ונפגשים עם בע"ח אחרים וע"י כך מסוגלים לקלוט פרעושים חדשים.
בעלי חיים משוטטים שאינם בני בית ממש, כגון חתולי וכלבי רחוב עלולים גם הם לגרום למפגעי פרעושים חמורים בחצרות הבתים.

טיפול יעיל בבעיית פרעושים חייב לכלול:

  • הדברת הפרעושים בסביבה.  
  • הדברת הפרעושים על גבי הפונדקאים.
  • טיפול שוטף למניעת הידבקות חוזרת של הפונדקאים.
בבתי מגורים:
שאיבת מקומות המרבץ של חיות המחמד, הסדקים וכל מקום מסתור אחר, בעזרת שואב אבק רב עוצמה. שאיבה, ניעור וחשיפה לשמש של השטיחים, הספות, הכורסאות, המזרונים, וכד'. רצוי להשתמש בשקיות אגירת אבק חד פעמיות לאחר סיום פעולות השאיבה יש להקפיד לסגור את השקית ולדאוג לסילוקה מייד למקום רחוק ממקום המפגע.
טיפול בבע"ח:
הטיפול בחיות מחמד יכול להתבצע ע"י בעל החיה או ע"י וטרינר מוסמך, תוך שימוש בתכשירים המאושרים ע"י השרות הוטרינרי.

1.   בדיקה קבועה של חיות המחמד לגילוי מוקדם של הדבקה, מאפשרת טיפול מיידי בבעלי החיים לפני התרבות והתבססות אוכלוסיית פרעושים גדולה.

2.   תספורת ושמירה על פרווה קצרה בחיות שנהוג לספרן, יעזרו לגילוי מוקדם של הדבקה ולטיפול יעיל.

3.   שימוש בקולרים דוחי פרעושים יכול לעזור במניעת הדבקה.

4. השמדת הפרעושים הקיימים על בעלי החיים יכולה להיעשות בשיטות הטיפול הבאות: ריסוס, איבוק, טפטוף, חפיפה או הטבלה ע"פ הנחיות התווית או הוראות הרופא הוטרינר המטפל, בתכשירים שאושרו למטרות אלה ע"י השירותים הוטרינרים. קיימים למעלה מ- 50 תכשירים מאושרים כאלה המכילים (בנפרד או בשילוב) חומרים פעילים מהקבוצות הבאות: פירתרואידים (טבעיים ו/או סינתטיים), סינרגיסטים, זרחנים אורגנים ומווסתי גידול (IGR).

מהם פרעושים
5 (100%) 2 votes